הצגת פריטים לפי תגיות: ביוגרפי
רביעי, 01 פברואר 2012 13:27

גשר

סרט קצר בןשש דקות שמנסה להתבונן על גיל ההתבגרות כסוג של גשר בין ילדות לבגרות.
בתי הבכורה, נועה, היא בת 14 , בקרוב עומדים להתקין לה גשר, בשיניים.
דרך שורה של סצנות קצרות ובעיקר ויזואליות מנסה לשרטט פרופיל של ילדה מקסימה שמנסה לחצות את הגשר הלא כל כך פשוט הזה, דרך עיניים לא אובייקטיביות של אב.

פורסם ב- נסיוני
רביעי, 01 פברואר 2012 12:28

לאן נעלם משה גז

כשהייתי בן עשר, אמר לי חבר שאני חייב לראות איתו סרט שאחיו הביא מספרית הוידאו: סרט אימה עם אונס, רצח של ילדים ועירום – ובשפה העברית. שנים אחר כך גיליתי שהסרט הזה, שטילטל את ילדותי, נחשב לסרט הישראלי הגרוע בכל הזמנים, שהבמאי שלו נעלם וכך גם גלגלי הסרט, ושאני כנראה האדם היחיד שעוד זוכר אותו. אז לא היתה לי ברירה אלא לצאת ולחפש את משה גז, הבמאי, ואת סרטו הנעלם "המלאך היה שטן"...

פורסם ב- תעודה
רביעי, 01 פברואר 2012 12:24

יומני האהבה האבודים

אליס וברני היו נאהבים צעירים בהולנד בזמן מלחמת העולם השנייה.
הנסיבות אילצו אותם להיפרד כשמשפחתה של אליס ברחה למקום מסתור. את הלילה האחרון לפני ירידתה למחתרת בילו השניים יחד, מבטיחים לכתוב יומנים זה לזו ולהעבירם על ידי איש קשר. משוכנעים שהמלחמה תסתיים במהרה, קבעו להיפגש בכיכר בה התנשקו לראשונה, באותו יום בשבוע ובאותה שעה. אולם באמצע המלחמה ברני נעלם – איש הקשר לא מצא אותו בביתו.
אחרי המלחמה התייצבה אליס כל יום שלישי בכיכר בה קבעו ברני והיא להיפגש. כעבור חודשים הבינה שלא יחזור. היא פגשה בחייל הבריגדה היהודית בשם נתן להמן, האהבה ניצתה מיד והם נישאו.
בבוקר יום חתונתה הגיעה חבילה. משוכנעת שמדובר במתנת נישואים, פתחה אלישבע את החבילה ולהפתעתה גילתה בה מחברת קטנה. היה זה יומנו של ברני המוקדש לאלישבע באהבת עולם.
נסערת והמומה, אליס מעולם לא פתחה את היומן. היא ארזה אותו עמוק במזוודה שהלכה איתה לפלסטינה ולא קראה בו מעולם.
65 שנים אחרי, משכנעת אותה בתה שולה לפתוח את היומן. מרותקות מפרטי המידע החדשים שהיו אבודים כל השנים, הן מחליטות שעליהן לצאת למשימת איתור בלשי  בדבר גורלו של ברני.

פורסם ב- תעודה
רביעי, 01 פברואר 2012 09:30

לא רואים עליך

שתי נשים נאנסו על ידי אותו אנס סדרתי. כעבור יותר מעשרים שנה, הן נפגשות באקראי.
עוצמתו של המפגש, שולחת אחת מהן לנבור בנבכי עברה, לעורר את הזיכרון. האישה השנייה מנסה לסלק את אירוע האונס שמבצבץ מתחת לפני השטח, אך זה משתלט על תודעתה ומתערבב עם חייה. לבסוף, שתי הנשים חוברות זו לזו ויחד הן יוצאות למסע קשה ומשחרר בעקבות הפגיעה שחיברה אותן, בעל כורחן. הסרט מתייחס לאנס סידרתי שפעל בתל אביב, ומשלב חומרים דוקומנטריים בתוך הסיפור הבדיוני.

פורסם ב- עלילתי
רביעי, 01 פברואר 2012 09:04

ברקיע החמישי

קיץ 1944. פלשתינה תחת שלטון המנדט הבריטי ומלחמת העולם השנייה בעיצומה.
אל מעון לילדות עזובות בפאתי תל אביב מגיעה מאיה, בת 13, שאמה נטשה אותה ואביה, נישא בשנית ומתקשה לגדלה. מנהל המעון, דב מרקובסקי נדהם מהגעתה למקום. הוא מכיר את הוריה ונזכר באהבתו המיוסרת לאמה. מאיה מתקשה להתאקלם במעון. היא נאבקת על מקומה בחברת הבנות, מתאהבת בארוסה של אחת העובדות במקום, חבר לח"י בן 25 ומפענחת את חידת חייה הנפרשת לעינינו טיפין טיפין .

"ברקיע החמישי" מבוסס על ספרה של רחל איתן, זוכה פרס ברנר. הסרט מתרחש רובו במעון לילדים עזובים שמתקיים כאי בודד של שקט בעולם של מלחמה ובתוכו רוחשים חיים של כאב, שמחה, הרבה תשוקה ותקווה לעולם שוויוני. כל זה תוך הסתכלות אירונית על דור שלם של אנשים מבולבלים ונטולי שורשים שממתינים לגאולה שתבוא בסוף המלחמה.

פורסם ב- עלילתי

אגי משעול גרה בכפר מרדכי ליד גדרה כבר 30 שנה "המקום הכי טבעי לי". עכשיו אורזים בחצר שלה תאנים ורימונים .היא קמה ב- 8-9, זה הזמן בו היא כותבת, כשגלי האלפא שלה הם קצת עוד בחלום, אז יוצא השיר. כאורך קפה. יושבת במטבח, כותבת על דף נייר. יש לה שלושה כלבים: וושתי, ארתור וליבי. שישה חתולים, שפנים וברווז. צי של חיות "בגללם אני לא נוסעת לחו"ל, בגלל האחריות." היא זוכרת כל שיר שכתבה בע"פ. "אגי משעול שייכת, ללא ספק, לשושלת המשוררות העבריות הגדולות – לאה גולדברג, דליה רביקוביץ ויונה וולך." כתב עליה דן מרון. עד היום פרסמה אגי משעול אחד עשר ספרים. 'יכולתי בצעד אחד לחבר אדמה לשמים', כתבה באחד משיריה. הסרט מנסה לחבר באותו האופן את עולמה הארצי החושני הישראלי-מקומי,עם עולמה השמימי המטפיזי..

פורסם ב- תעודה
שלישי, 13 ספטמבר 2011 12:16

געגועים לאבא

30 שנה לאחר מות אביו, רב אלוף דוד אלעזר (דדו), יוצא בנו, יאיר, למסע בעקבותיו. הוא מנסה לפרוץ את סבך המיתוסים שמקיפים את אביו, במטרה להפסיק לחיות בצילו, ולהתגבר על הכעס על כך ששם את הצבא לפני המשפחה. במהלך המסע יאיר מבין שאצל דדו לא היה הבדל בין הפרטי לציבורי. חייו הצבאיים היו חייו: מסלול של עלייה מטאורית שבסופו נפילה מכאיבה. אחרי חודשים ארוכים עם דדו בחדר העריכה, יאיר מצליח להתקרב אליו, להבין את הבחירה שעשה, ולהיפרד.

פורסם ב- תעודה
שלישי, 13 ספטמבר 2011 12:02

חזרה נצחית

להציג את תיאטרון "גשר" ואת מייסדו, יבגני אריה – אין צורך. מזה 17 שנה, התיאטרון ומנהלו האמנותי ממחישים את הישגיה של העלייה "הרוסית" ותרומתה הבלתי מעורערת לתרבות הישראלית. הסרט שלפנינו – הינו מעקב מרתק בן למעלה מעשר שנים (1994-2004) אחר בימאי תיאטרון "גשר" ופועלו. לפנינו פורטרט של יוצר, הנמצא בחיפוש מתמיד, פורטרט של אמן הקרוע מסבל מתמשך, שחייו – חזרה נצחית שאין לה סוף...

פורסם ב- תעודה
שלישי, 13 ספטמבר 2011 11:57

מדינת אכזיב – מקום של אהבה

הסרט מתעד את סיפורו של אלי אביבי, נשיא "מדינת אכזיב", ממלחמת העצמאות ו"בריחת" הערבים – שאת אחד מכפריהם הנטושים, א-זיבּ, אלי החליט "לנכס" לו – דרך שנות הבוהמה העליזות, שבשיאן הכריז על אכזיב כעל מדינה עצמאית, ועד ימינו, כשעל הכפר מאיימת סכנת סגירה.

פורסם ב- תעודה
שלישי, 13 ספטמבר 2011 11:52

מסעות הברווז

סרט ביוגראפי, בסגנון קומיקס, של אחד מאמני הקומיקס והאנימציה הגדולים של ישראל – דודו גבע.

פורסם ב- תעודה
עמוד 1 מתוך 3