×

אזהרה

JUser: :_load: Unable to load user with ID: 62
×

אזהרה

JUser: :_load: Unable to load user with ID: 62
הצגת פריטים לפי תגיות: אומנות
רביעי, 01 פברואר 2012 13:22

ספייק

פורסם ב- נסיוני

אגי משעול גרה בכפר מרדכי ליד גדרה כבר 30 שנה "המקום הכי טבעי לי". עכשיו אורזים בחצר שלה תאנים ורימונים .היא קמה ב- 8-9, זה הזמן בו היא כותבת, כשגלי האלפא שלה הם קצת עוד בחלום, אז יוצא השיר. כאורך קפה. יושבת במטבח, כותבת על דף נייר. יש לה שלושה כלבים: וושתי, ארתור וליבי. שישה חתולים, שפנים וברווז. צי של חיות "בגללם אני לא נוסעת לחו"ל, בגלל האחריות." היא זוכרת כל שיר שכתבה בע"פ. "אגי משעול שייכת, ללא ספק, לשושלת המשוררות העבריות הגדולות – לאה גולדברג, דליה רביקוביץ ויונה וולך." כתב עליה דן מרון. עד היום פרסמה אגי משעול אחד עשר ספרים. 'יכולתי בצעד אחד לחבר אדמה לשמים', כתבה באחד משיריה. הסרט מנסה לחבר באותו האופן את עולמה הארצי החושני הישראלי-מקומי,עם עולמה השמימי המטפיזי..

פורסם ב- תעודה
שלישי, 13 ספטמבר 2011 12:07

המלכה חנטרישה

המלכה חנטרישה מספר את סיפורן של שתי יוצרות תימניות בשנות השבעים לחייהן. נעמי עמרני היא פזמונאית הכותבת שירי אהבה לזמר ציון גולן. מעטים יודעים כי היא זאת שעומדת מאחורי השירים הפופולאריים שנשמעים במועדונים וחתונות של בני העדה. ברכה סרי היא משוררת וסופרת ירושלמית אשר כתיבתה מתקיימת בעולם של שדים, טירוף, אונס ומרד. יצירתה הפרובוקטיבית הביאה להוקעתה מהעדה התימנית בשנות השמונים. הסרט מתאר את הקונפליקטים והבחירות שכל אחת מהן עשתה כדי ליצור ולבטא את עולמן הפנימי לצד חיים בעולם מסורתי שקורא לאיפוק ולהכנעת מאווייהן.

פורסם ב- תעודה
שלישי, 13 ספטמבר 2011 12:02

חזרה נצחית

להציג את תיאטרון "גשר" ואת מייסדו, יבגני אריה – אין צורך. מזה 17 שנה, התיאטרון ומנהלו האמנותי ממחישים את הישגיה של העלייה "הרוסית" ותרומתה הבלתי מעורערת לתרבות הישראלית. הסרט שלפנינו – הינו מעקב מרתק בן למעלה מעשר שנים (1994-2004) אחר בימאי תיאטרון "גשר" ופועלו. לפנינו פורטרט של יוצר, הנמצא בחיפוש מתמיד, פורטרט של אמן הקרוע מסבל מתמשך, שחייו – חזרה נצחית שאין לה סוף...

פורסם ב- תעודה
שלישי, 13 ספטמבר 2011 11:52

מסעות הברווז

סרט ביוגראפי, בסגנון קומיקס, של אחד מאמני הקומיקס והאנימציה הגדולים של ישראל – דודו גבע.

פורסם ב- תעודה
שלישי, 13 ספטמבר 2011 11:38

תולדות הקולנוע הישראלי

היסטוריה של קולנוע ישראלי מציג ניסיון אמנותי ראשון מסוגו לסכם את קורותיו של הסרט הישראלי, החל בקולנוע הציוני המגויס, אשר ביקש להצדיק את הקיום היהודי המתחדש בארץ ישראל בשנות השלושים, וכלה בקולנוע המסחרי והאמנותי של שנות השישים; החל בצמיחת ייצוגים עדתיים ומקומיים בשנות השבעים ובהתעוררות הפוליטית של שנות השמונים לנוכח החרפת הסכסוך בין הישראלים לפלשתינאים, וכלה בקולנוע המגוון, האישי והפיוטי של שנות התשעים והאלפיים.

פורסם ב- תעודה
שלישי, 13 ספטמבר 2011 09:03

מחוז השפיות

סיפורו של א.ב., משורר פוטנציאלי היוצא למסע חיפוש אחר השפיות בעולם החדש. ברחובות העיר, בתי הקפה ובתי המרזח, א.ב. נכלא למצבים מוטרפים בפוגשו טיפוסים אקסצנטריים ומשעשעים. לכל אחד מהם קיימת הגדרה מיוחדת לשפיות בעולם החדש, הנוגעת  בגבול הדק בינה לבין חוסר-השפיות. בין לבין, א.ב. מוצא אתנחתא אצל גלית, בחורה יפהפייה איתה הוא מקיים רומן פיוטי.
העולם בו פועל א.ב., שזור במחוות לקולנוע הקלאסי המגדיר מחדש את מציאותו... את מחוז השפיות המיוחל, הוא אינו מוצא לעולם.

פורסם ב- דרמה
שלישי, 09 אוגוסט 2011 10:12

שום גמדים לא יבואו

שרה שילה גרה בכפר ורדים. מולה מעלות, שם התגוררה 16 שנים. יש לה ארבעה ילדים. היא חיה בין ה"למטה ללמעלה". למטה המשפחה, שם היא אוהבת "לעשות בית", למעלה - הכתיבה

פורסם ב- תעודה
שלישי, 18 ינואר 2011 23:35

קנרית מתוקה שלי

רוזה אשכנזי שרה שירים וחיה חיים מלאי תשוקה, אש ואהבה. זהו סיפורם של שלושה מוסיקאים צעירים מישראל, תורכיה ויון, היוצאים למסע בו ייחשף לראשונה סיפור חייה של הזמרת הראשונה והמפורסמת ביותר של מוסיקת הרבטיקו. מאיסטנבול, דרך סלוניקי לאתונה, דרך חייה ושיריה, נציג עולם שהיה ואת שרידיו היום.

פורסם ב- תעודה
שלישי, 18 ינואר 2011 23:35

המורה למשחק

ניסן נתיב, חתן פרס ישראל לתיאטרון, נפטר באפריל 2008, בגיל 86, ללא שארים, שלושה שבועות לפני קבלת הפרס.

פורסם ב- תעודה
עמוד 2 מתוך 3