תעודה

בין שכונותיה הדרומיות של ירושלים, ישנו מקלט שמושך אליו נערות ונערים מכל חלקי העיר. במקלט הזה גרשון לוקסמבורג מנהל את ״מועדון אגרוף ירושלים״. עם מאות בני נוער שעוברים במועדון עם השנים, גרשון טוען ש״אף אחד לא מגיע לאגרוף בלי סיבה״. הסרט מלווה ארבעה נערים: גית מג׳בל מוכאבר, כריסטינה מתגוררת בפנימיה של "חוות הנוער", ולאד משכונת קטמונים ועקיבא מבית אל. ביחד הם נוסעים לתחרויות ארציות. גרשון מלמד אותם ביטחון עצמי, תבונה וכיצד לגלות כבוד ורגישות כלפי היריב, אפילו בלהט הקרב. הרצון להצטיין ולנצח באליפויות ניזון מהאימונים הקשוחים ומהאהבה חסרת הגבולות שמעתיר עליהם גרשון. עבור רבים מהן המועדון משמש כמגן וכמקנה כלים להתמודד עם הסביבה האלימה שבחוץ. עבורם זהו מקום בטוח להתבגר בו.

 

האם יגאל עמיר יודע שבעת חקירתו הראשונית בשב"כ, בערב הרצח, הוא כמעט ונרצח על ידי חוקר השב"כ שנשלח לשמור עליו?
לא יגאל עמיר, ולא איש מהחוקרים האחרים בשב"כ ידעו אז או היום שדביר קריב, החוקר הצעיר שנשלח לשמור על יגאל עמיר במתקן החקירות, אחז באקדח טעון, וכמעט וירה ביגאל עמיר. דביר, המשיך ללוות את החקירה בימים הראשונים, והמשיך להכניס את האקדח למתקן – בניגוד להנחיות.
בסרט, דביר קריב, סוכן השב"כ יספר על הניסיונות של "המחלקה היהודית" למנוע את רצח רבין. ניסיון שאת כישלונו, ניסה למחות ברצון להרוג את יגאל עמיר. המפגש עם יגאל עמיר היה טראומה גדולה שייצגה עבור דביר את הכישלון בשמירה על חייו של יצחק רבין, שהיה לא רק ראש ממשלה, אלא גם מקורב למשפחתו, שנכח ובירך אותו בחתונתו, כמה חודשים לפני הרצח. הטראומה המשיכה ללוות את דביר   שנים רבות, עד ימים אלו.

״חגיגה לעיניים, סיפורו של הקולנוע הישראלי״ הוא אירוע תיעודי ראשון מסוגו בישראל, אבן דרך באופן שבו מדברים על הקולנוע הישראלי ומספרים את סיפורו.
 150 מרואיינים, 48 ימי צילום שנפרשו לאורך למעלה משנתיים ומעל 250 סרטים, והכל מתמצה בסוף לרטרוספקטיבה ראשונה מסוגה של הקולנוע הישראלי.
״חגיגה לעיניים״ מספר את סיפורו של הקולנוע הישראלי באופן כרונולוגי, משנות הששים ועד ימינו. שנות המשבר ושנות השגשוג. הפרויקט בוחר לדובב את האנשים שהיו שותפים ליצירת הסרטים עצמם ולהתמקד בסיפוריהם ואבחנותיהם: במאים, תסריטאים, שחקנים, מפיקים, צלמים, עורכים, מנהלי קרנות. הפרויקט בוחר באופן מוצהר לוותר על חוקרי קולנוע, מבקרים ואנשי אקדמיה, מתוך הבנה שהקונטקסט ההיסטורי, החברתי והאמנותי ייווצר על החיבורים שייעשו בחדר העריכה על ידי היוצרים.
בהשראת פרויקטים תיעודיים דומים מהעולם, ״חגיגה לעיניים״ מספר את סיפורו של הקולנוע הישראלי על ידי התבוננות בסרטים שהשאירו חותם והיוו השראה. סרטים שזכו להצלחה בקרב הקהל ונותרו חקוקים בתודעה הציבורית; סרטים ויוצרים שעשו חיל בחו״ל, והפכו את הקולנוע הישראלי למותג.

אמו של הבמאי סילבן ביגלאייזן היא בת 95, אך בתוך ראשה היא עדיין בת עשרים - צוחקת, מעשנת, שרה ומנשקת. היא מרותקת למיטה, והוא מבלה לצדה שעות של קרבה, הנעות בין צלילות מוחלטת ודעתנית לבין רגעים של אובדן זיכרון, שבהם היא משתמשת בשפה אחרת: שפת הליטוף. סרט שופע הומור, שמחה ואופטימיות, גם כשהוא נוגע באפשרות הפרידה הקרובה. "אני תמיד נלחמת", אומרת האם. "תמיד יש משהו ששווה בעבורו להחזיק מעמד".

 

זוכה פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים 2015 ״הוטליין״ מתעד את העבודה היומיומית של העמותה ״מוקד לפליטים ולמהגרים״, ארגון זכויות אדם המסייע למבקשי מקלט ולמהגרי עבודה בכל הנוגע לכליאה ולמעמד.
הסרט עוקב אחר פעילי העמותה בעבודתם בקו החם, בביקורים במתקני הכליאה, בדיונים בוועדת הפנים של הכנסת, ובבתי המשפט וכו׳, מתוך כוונה לבחון כיצד ארגון של החברה האזרחית פועל בזירה הדמוקרטית.
״הוטליין״ מספק תמונה רחבה המאפשרת הבנה של סוגיית מהגרי העבודה ומבקשי המקלט בכללותה, ומעלה תובנות על הגירה ופליטות כסוגיות גלובאליות.

גיבור העל העברי" הוא סרט מסע לתוך עולם הקומיקס הישראלי שזכה במשך שנים להתעלמות. זהו גם מסע מפותל וסבוך הנוגע בדימוי של הגיבור והזהות הישראלית – מגיבור הקומיקס הישראלי הראשון "אורי מורי" שנוצר ב1936 על ידי אריה נבון ולאה גולדברג ועד הגיבורים המפורסמים של היום: הברווז של דודו גבע, בבא של שי צ'רקה, חמודי של דניאלה דקל לונדון.

סרט תיעודי חדש במלאת 125 שנה להולדת רחל המשוררת- מחזק את דמותה כמשוררת העברית הראשונה, שהצליחה לבטא את חיי הנפש של דור שלם בשפה שחיה ונושמת עד היום. דנה אולמרט, ענת וייסמן, אפרת מישורי, מוקי צור, אורי מילשטיין יהודית רביץ, קרני פוסטל ואחרים, ידברו, וישירו ויחד עם אנימציה ומכתבים לא מוכרים של רחל יציירו מחדש את דמותה יוצאת הדופן. 

 

 

הסרט מציג את עולמן של נשים שנפלו כנערות להרואין, זנות וחיי רחוב.
ילדיהן נלקחו מהן והן כלואות במעגל ההתמכרות על סף מוות.
דרך הסיטואציות הבמאית מוצאת תשובות לשאלותיה, בשל הקשר האישי שלה
כילדה שנלקחה כפעוטה מאם שהייתה נרקומנית זונה ונערה.
נירית אהרוני היא אמנית רב תחומית, היא בוגרת בית הספר לקולנוע קאמרה אובסקורה.
נירית נולדה בישראל אך את רוב ילדותה העבירה בניו יורק.
בת זונה הוא הסרט הראשון של נירית אהרוני . בסרט זה היא חולקת עם הקהל את הילדות האבודה שלה כילדה מאומצת כאשר האימא הביולוגית שלה הייתה זונה נרקומנית.

הסרט "פואטיקה של המוח" עוסק ביחסי הגומלין שבין הביוגרפי והביולוגי. מנקודת המוצא של כמה תצלומים מארכיונה האישי וכמה זכרונות והרהורים שתמונות אלה מעלות, יוצאת הבמאית למפגש עם חוקרי מוח. היא משחחת איתם על נושאים כמו זיכרון, נוירוני מראה, דו-לשוניות, קריאה, ריח וגם עקבות חוויה.

 

סרט נוסטלגי מרתק וכובש לב בעקבות סדרת ספרי "ילדי העולם", שיצרה הצלמת השוודית היהודייה אנה ריבקין-בריק וכתבה בעברית לאה גולדברג. מסע בלשי מפותל ולא ייאמן בעקבות גיבוריהם הנעלמים של הספרים הבלתי נשכחים: אלה-קרי הילדה מלפלנד, נוריקו-סאן הילדה מיפן, דירק הילד מהולנד והגיבורים הישראלים מהקיבוץ ומהמדבר. באמת היו ילדים כאלו? איפה הם היום?