תעודה

בשלושים השנים שעברו מאז שזוהר ארגוב נמצא מת בתא מעצר בגיל 32 הוא הפך למיתוס, אייקון ישראלי, אולי הגדול מכולם. הסדרה מספרת את חייו של זוהר מעבר למיתוס - זוהר האדם. מי שהיו הכי קרובים אליו , משפחה, חברים, שותפים לדרך, חושפים את העוני שבו גדל בשיכון המזרח, את הכישרון, הטרגדיות המשפחתיות. הדרך אל ההצלחה והאבדון , היחסים שלו עם האמא שסמנה אותו כ ״אחד״ , המיועד , האהוב , היחסים עם האבא הזמר האלכוהוליסט, עם התקשורת , עם החוק והמדינה. שלושת הפרקים של הסדרה מספרים מהמקורות הכי קרובים לזוהר את האמת המסחררת, הקשה של זמר ענק שהפנט מאות אלפים כשהתקשורת עוד סירבה להכיר בקיום שלו . כשלשיר בסלסול גרוני נחשב לתרבות נחותה , זה מסע מהמקומות הכי נמוכים אל הגבוהים ביותר ובחזרה למטה בחיים הקצרים, הכואבים של זוהר והמורשת שהשאיר אחריו במשפחה שלעולם לא נרפאה, בעולם המוזיקה ובחברה הישראלית שלושים שנה אחרי מותו. 

השבוי האיטלקי הוא סיפורו האישי של אנטוניו קאירו, שנולד בקופרטינו, כפר נידח בקצה המגף האיטלקי. הוא ברח מכפרו ומשפחתו, התגייס לצבא מוסוליני, לחם במדבר המערבי במלחמת העולם השנייה ונפל בשבי הבריטים. כשברח משביו השבוי בישראל, שיתף פעולה עם לוחמי מחתרת האצ"ל ל נגד הבריטים ואומץ על ידי איכרים יהודים ממוצא גרמני במושב גן שומרון. כשקמה המדינה התגייר ונישא לחנה ממשפחה עיראקית ,והתקבל כחבר שווה זכויות במושב.. משך עשרים וחמש שנות חברותו במושב היו רצופות התנגשויות שבסופן סולק מאדמתו וחזר לקופרטינו כפר הולדתו .. " השבוי האיטלקי" נפטר ונקבר בטקס נוצרי בכפר מולדתו האיטלקי. אבל אלמנתו היהודייה "גונבת" את גופתו ומביאה אותה לקבורה בחדרה,

במרכז הרפואי לגליל בנהריה מתרוצצים הרופאים בין חדרי החולים. על חלק מהחדרים שומרים חיילים בכניסה. התמונה המאד לא אופיינית לבית חולים, הפכה כבר לשגרה, כשגם הקילומטרים הספורים מהגבול עם לבנום, החלו מטשטשים ונעלמים.
הנחיית הצבא היא להעניק לפצועים טיפולים מצילי חיים. אך לאחר שהם מתבצעים, מתעוררות דילמות מוסריות ותפעוליות רבות באשר להמשך הטיפול ומתי הוא מסתיים. כל אלו במיוחד לאור הקשרים האיישים שנרקמים בין הפצועים לצוות הרפואי, שרואה בתפקידו שליחות בטיפולם, ומתקשה לשחררם במצב שלא יאפשר מתן טיפול מושלם וימנע את שיקומם.
בית החולים המיוחד הזה מקיים דו קיום אמיתי, הרופאים, הצוות הרפואי והחולים עצמם יהודים, מוסלמים ונוצרים. הם זוכרים בכל עת, כי ברגע שמגיע פצוע לשער המיון, הוא פצוע – הוא אדם, וככזה הוא מקבל את הטיפול הראוי לו.

בדמותה של הסייבר דיווה האטסונה מיקו, עוברת לטוקיו בחיפוש (cosplayer) קוספליירית מערבית
אחד זהות בעולם המעריצים שלה. האטסונה מיקו היא תוכנת סינתיסייזר. בשביל לקדם את מכירות
התוכנה, דמות מנגה חמודה עוצבה ומהר מאוד הפכה ללהיט בקרב תרבות ה״אוטקו״, קהילה של
מעריצי מנגה אובססיביים בטוקיו. כל יישותה של מיקו: מילים, לחן ואנימציה- נוצרת על ידי מעריציה,
וזה הקסם שלה. והיא אפילו מופיעה כהולוגרמה והכרטיסים נחטפים. זהו סרט מסע הבוחן זהות דרך
קוספליי וההערצה של מיקו, בעולם בו הפנטזיה יותר אמיתית מהמציאות וההפרדה בין השניים
הפכה למיושנת.

הסרט משרטט דיוקן של אישה אותנטית, שבחרה לוותר על חיי משפחה ולגלות מביתה בשם האמנות וחופש היצירה. בעוד הזקנה מתדפקת על דלתה יוצאת למסע נדודים בין פולין מכורתה, ישראל בה גדלה ואמסטרדם בה קבעה ביתה הזמני (לפני כארבעים שנה). סרט מסע פיוטי ומשעשע אל נופי ילדותה בישראל, ובפולין ממנה גורשה משפחתה ועם חווית החיים כאישה החיה לבדה, באמסטרדם.
בעודה מחפשת בנהריה את שרידי המעברה אליה הועברה משפחתה בהגיעה לישראל, היא פגשה במפעל נטוש של "אתא" בנחום, גבר כבן גילה, הלום קרב ממלחמת יום כיפור. הקשר המידי והאינטימי שניצת מידית ביניהם "און קמרה" הפך לציר נוסף ומרכזי בסרט המחדד את הצורך הנואש שלה גם בחום ואהבה, כמו גם מציג בפני הצופה דמות נוספת הרדופה על ידי עברה.
הסרט שאלות נוקבות בסוגיות מרכזיות בחוויה האנושית: החופש של אישה לבחור בגורלה והמחיר אותו היא משלמת על כך; הקשר בין האמנות לחיים והאופן בו אישה בעלת תווי פנים ייחודיים אשר לא עומדים בתקן היופי המקובל הופכת את כאביה ליצירת אמנות; יכולתו של בן אנוש לברוח מעברו ואולי אף להמציא עצמו מחדש.

הסרט עוקב אחר מסעו המרגש של יוסי טיאר. שבגיל 50 החליט שמאס לגור בלב ת"אבין קירות וארנונות, ובחר לצאת לחפש את החופש הנכסף אותו פגש בדמותה של ג'וזפין בית על גלגלים. בה יוכלו להתגורר בכיף הוא ובתו.
יוסי לקח מצלמת וידאו ותיעד במשך שלוש שנים את המסע המטורף מרגע ההחלטה עד שהבית החדש שלו עלה על הכביש.
החברים שחשבו שירד מהפסים, הבנקים שסירבו לתת לו מימון , כי איזה מן ערובה זו בית על גלגלים?!. ואימא מרגשת במיוחד עם כישרון טריפוליטאי בלתי רגיל לעלות ליוסי על העצבים .הוא תיעד את רגעי המשבר, את התהליך המתסכל של בנית הבית, על אינספור שיבושיו, את הציניקנים והספקנים, עד שהחלום המשוגע שהוא ראה בעיני רוחו הפך למציאות.

סיפורה של ציפורלה, אנסמבל יוצא דופן של שחקנים חברי נפש היוצרים יחד תיאטרון עצמאי, וירטואוזי ומצחיק עד דמעות. האנסמבל פועל כארגון שיתופי שחבריו עושים בו הכל בעצמם - כותבים , מביימים, מפיקים, משחקים, וגם מקפלים את הציוד בסוף ההופעה. אחרי שכבשו את במות תל אביב והפכו לקאלט מקומי, החברים נאבקים לפרוץ בגדול עם שיטתם הקבוצתית. החלומות גדולים, מאוף ברודוויי ועד לשינוי פני התיאטרון הישראלי.

אחרי שנים של הזנחה פושעת של בעיות סביבה, מתעוררים כמה מתושבי בקה אל גרבייה בראשם מוחמד ביאדסה לעשות מעשה. הם מתעדים את השריפות, את הנזקים הבריאותיים, נפגשים עם המשטרה הירוקה, ומבקשים לחולל שינוי. אלא שהמציאות לא בהכרח מסתדרת לפי התכניות...

רסאן עבאס היה בעבר כוכב טלוויזיה אהוב בסדרת הטלוויזיה "המסעדה הגדולה" שבה צפו כולם. שלומי אלדר היה כתב טלוויזיה מוערך ומשפיע שכיסה במשך שני עשורים את הסכסוך הישראלי פלסטיני ואת המתרחש ברצועת עזה. בימים שבהם החברה הישראלית משנה פניה והופכת קיצונית יותר שניהם מגלים שהקהל שלהם הצטמצם, שיש פחות ופחות אנשים שרוצים ומוכנים להקשיב למה שיש להם לומר. עבאס מקבל הרבה פחות תפקידים, דיווחיו של אלדר נדחקים לשולי מהדורות החדשות. במציאות שהטון שלה מוכתב ע"י קיצונים שחקן תיאטרון ערבי ועיתונאי יהודי מחפשים דרך, מקום ותחושת שייכות.

הרפתקה בלשית בעקבות הספרים "לילבס ילדת הקרקס" ו"מוקיהנה מהוואי". איפה לילבס, שרכבה על סוסים בעזרת מילות קסמים? ומה קרה למוקיהנה, שגרה
בסוף העולם? מסע פלאי בין שתי מאות, שלוש יבשות וארבע מדינות ונגיעה מטלטלת במעמקי הזיכרון. הסרט חותם את הטרילוגיה הכוללת את "איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?" ו"אפריקה! סיאה מהקילימנג'רו".