תעודה

אלה היא חרדית בת 28, עובדת כחוקרת פרטית ולמרות לחצי המשפחה מסרבת להינשא וללדת. במהלך חקירה היא פוגשת באמיר, צעיר שחולם לתבוע את אביו על שנטש אותו, סירב לשלם מזונות והתנער ממנו כלכלית. הסיפור של אמיר מעורר את סקרנותה והיא יוצאת לחקור. אלה מופתעת לגלות מציאות לא ידועה בה עשרות אלפי אבות מתכחשים לחובה המשפטית שלהם ונוטשים את ילדיהם כלכליתילדים שנפגעים ולא יודעים לתת שם למצב שלהםבזמן שהמערכת המשפטית והחברתית יודעת ומעלימה עין

לא באנו למפות את כל תולדותיה של המחאה הישראלית באנו לשאול שאלה;

מה מקומה של המחאה בישראל ? מתי צלחה? מתי נכשלה? ומה הוביל לידי שתי האפשרויות הללו .

קיים קשר הדוק בין מחאה לתהודה, בין הזעקה לתיעוד שלה. האם הגיעו קולות המפגינים לכותרות הראשיות או למהדורות הערב וכיצד סוקרו. בפער הזה מתמקמת לה הסדרה "זכות הצעקה" כאשר היא מנסה לתעד מחאות מרכזיות בישראל דרך עיניהם של אלה שסיקרו אותן או תיארו אותן. מכאן נובעת ההחלטה להשתמש אך ורק בחומרי ארכיון. קולאז' נרטיבי ענק מימדים שמאפשר ריחוק והתבוננות מחודשת ברגעים הקשים והמרגשים של המחאות בארץ. מגליונות העולם הזה , יומני הקולנוע וארכיון הטלויזיה הישראלית ועד פייס בוק ודפי הוי טיוב. כולם היו הכלים שעליהם עברה המחאה אל הציבור הרחב במטרה לרכוש את אהדתו להוציא מפגינים מביתם החמים אל הרחובות.

טל עזב קיבוץ בצעירותו ועבר עם אשתו וילדיו תהליך של תשובה. 25 שנים מאוחר יותר, בגיל 50, הוא מתגרש, מסיר את הכיפה וחוזר לקיבוץ. הוא עובר תקופה של קשרים זוגיים מזדמנים ובסופה מחליט לצאת למסע מצולם של חיפוש אחר אהבת חייו. התפנית מגיעה כאשר טל מפנה את המצלמה אל הוריו וחושף סיפור על אח בכור, שאותו לא הכיר, שנפטר בגיל 9. המסע של חיפוש הזוגיות הופך למסע פנימי של התמודדות עם המוות הקדום ההוא והשלכותיו על חייו הבוגרים. במהלך הצילומים אביו נפטר וטל ימשיך את המסע לבדו עד לגילוי שהאהבה שהוא מחפש נמצאת, בשלב זה של חייו, אך ורק בתוכו.

לאן נעלמו דפי ספר התנ"ך העתיק והיקר בעולם?
סיפור מסע של אוצר שנשמר במשך מאות שנים על ידי הקהילה החלבית בסוריה והוברח לארץ בשנות החמישים. בדרך נעלם חלק גדול ממנו, ולא נמצא עד היום. רצח ושחיתות ממסדית, סחר בכתבי יד וקונפליקט חברתי ותרבותי עמוק, מתערבבים יחד בסיפור בלשי היסטורי

כאשר הגרמנים פלשו לברית המועצות ב-22 ביוני 1941, עדיין לא היו להם הכוונה והמנגנון להשמדתם המוחלטת של היהודים. "הדרך לבאבי יאר" מתחקה אחר מאה הימים הראשונים של הפלישה לאוקראינה, בהם התחדדה אצל הנאצים ההבנה כי ניתן להרוג את היהודים בסביבת מגוריהם ואף בעזרת התושבים המקומיים.
כיצד ומדוע צמחה והתפתחה באוקראינה מערכת ההשמדה ההמונית במאות אתרי רצח, אשר באבי יאר הפך לסמל שלהם?
דרך ראיונות עם היסטוריונים, עדי ראייה מקומיים ויהודים שורדי השואה , הסרט מציג את התמונה המקיפה והכואבת של שיתוף הפעולה בין הנאצים לבין האוכלוסייה המקומית באוקראינה, בה נרצחו כמיליון וחצי יהודים.
"הדרך לבאבי יאר" הוא סרט חדש ואחרון בפרויקט הסרטים התיעודיים של בוריס מפציר "בעקבות השואה הלא ידועה", אשר מבקש לתת לראשונה ביטוי קולנועי לשואת היהודים בברית המועצות.

שיחת טלפון מפתיעה מבשרת לאמו של במאי הסרט כי היא היורשת החוקית של בית, בצפון היקר של לונדון. כל שיהיה עליה לעשות הוא להוכיח שהיא בתו של ארנסט בכינסקי. אלא שכמה ימים מאוחר יותר מתגלה באוסטריה מידע שמדהים את בני המשפחה: תעודת פטירה נוספת חושפת אדם עם אותו שם ומספר זהות, שנולד באותו יום ובאותו מקום בהם נולד ארנסט בכינסקי.
מי גנב את זהותו ואת סיפור חייו של סבא ארנסט? מאיזה גורל ניסה להימלט? מותחן דוקומנטרי מטלטל חושף אדם שחי עם משפחת בכירים באס.אס והתמנה במרמה לנשיא קהילה יהודית באוסטריה, ומוביל למפגש טעון במיוחד בין צאצאי יהודים ונאצים.

הגוף האנושי, מקור ומושא תשוקה, מחבר בין אנשים ומעורר השראה.
רז ולילך, זוג אמנים, השתמשו בגופם ליצירה, עד שהחיים עצמם התערבו בתכניות.

טיפולי פוריות, הריון תאומים, מום בלב וסרטן – הם רק חלק מהאתגרים שליוו את המשפחה הטריה שתיעדה עצמה, במהלך 6 שנות הישרדות ארוכות.

בשבוע ה-35 נולדו תאומים. נור השתחררה הביתה וים אושפז ועבר ניתוחים, צנתורים, השתלת מסתם וקוצב לב. כששב הביתה, שהה שנתיים וחצי בבידוד, יחד עם אמו ואחותו, מחשש להדבקות במחלות.
כשהילדים התחזקו, התפרץ אצל רז הסרטן. שוב חוותה המשפחה פיצול וחרדה: אשפוז, טיפולים, ניתוחים, והחלמה איטית וכואבת.
כל אותו זמן, בין קירות הבית למסדרונות בתי"ח, תועדה המשפחה בהתהוותה.
התמודדות עם טראומה, דרך יצירה אישית ורפלקסיבית, מציפה את הפער בין החלום למגבלות הפיזיות.אך הסרט אינו על קריסת הגוף המשפחתי. הוא לש בו כחומר אמנותי, כאמת חשופה וכנה שמעידה על כאב ויופי, כמעט ללא מלים. לא תמיד האמנות משנה את המציאות, אך יש בה כדי לרפא ולהציע נחמה, ולרגעים, אפילו חיוך.

70 שנה חלפו מאז התקבצו בביתו של מאיר דיזינגוף בשדרות רוטשילד בתל אביב מנהיגי האומה הצעירה וחתמו על מגילת העצמאות. הטקסט הממלכתי אשר נתן ביטוי לערכים היהודיים והאוניברסליים עליה תהיה מושתתת המדינה שתקום נבחן היום דרך עיניים צעירות. דרך משפטי המגילה השונים שעיצבו את חזון המדינה עם הקמתה ונתנו ביטוי להיסטוריה של העם היהודי, חיפשנו לשרטט פרופיל עכשווי של מדינת ישראל בשנת 2018. בחרנו לבחון את קו התפר שבין החזון למציאות, 70 שנה אחרי, ולהתייחס באופן קולנועי לשני רבדים אלו; חזון המדינה וביטויו ההיסטורי של העם היהודי.

הסרטים יציגו סיפורים אשר במרכזם גיבורים שתרמו לעיצוב דמותה של מדינת ישראל, וכאלו שבוחרים להמשיך לעשות זאת גם היום. הסדרה תכסה מגוון נושאים הלקוחים מתוך ערכי המגילה ומבטאים ערכי יסוד בזהות החברה הישראלית. הסרטים מציגים סיפורים אנושיים אשר עוסקים בסוגיות חברתיות החקוקות בערכי מגילת העצמאות. ביניהם: יחסי דת ומדינה, קליטת עליה, שוויון זכויות וזכויות האזרח בישראל.

דרמת התבגרות אינטימית העוקבת אחר ארבעה נערים ונערות, ספורטאים מצטיינים, שחיים ומתאמנים "באקדמיית וינגייט", בית הגידול המרכזי של התקוות האולימפיות הבאות של ישראל.

גיבורי הסרט ניצבים על צומת דרכים דרמטית, מתחבטים בשאלות של דימוי עצמי, עיצוב זהות, וחוסר רצון להתבגר תוך התמודדות עם מערכת תובענית הדוחפת אותם אל קצה גבול היכולת לאורך שנה בסופה הם יגלו אם יש בהם החוסן הפיזי והמנטלי להיות אלופי עולם. או יתפכחו התפקחות כואבת שתגרום להם להבין שהם שיעבדו את הנעורים שלהם לשווא.

עלילת הסרט נעה בין שגרת אימונים שוחקת לרגעי חסד קטנים. מפציעות כואבות ועימותים טעונים עם המאמנים ועד העפלה לפסגות ספורטיביות שרק ישראלים מעטים ביקרו בהן בעבר. אך לאורך כל הדרך, גם ברגעי המשבר, מה שממשיך להניע אותם קדימה הוא הדחף להיאבק על החלום והפחד לגלות שההתפכחות ממנו תהיה הרבה יותר כואבת.

"שמעון המלך" מבית שאן, מבית שאן הלוקה בתסמונת דאון, הוא בעל ידע יוצא דופן במוסיקה מזרחית ומילדות הוא חולם להיות דיג'יי, לעסוק במוסיקה ולהתפרסם. שמעון מקבל הזדמנות יוצאת דופן להגשים את חלומו כאשר הוא מתקבל לקורס שדרני רדיו. הסרט מלווה את שמעון במהלך ההתמודדות המורכבת, האישית והחברתית, בדרך להיות שדרן ברדיו.
ולמרות זאת, הסרט הוא לא רק סיפורו של "אדם חריג" בחברה "רגילה". הסרט נוגע בתשוקה האנושית של כולנו להתבלט, להצליח ולהותיר את חותמנו בעולם. מסעו של שמעון דהן מבית שאן הוא מסע נפשי, חברתי ופסיכולוגי, של איש אחד בעולם גדול, אשר רוצה לממש את עצמו: להיות "הכי טוב, הכי פתוח והכי שלם", בדיוק כפי שכולנו רוצים להיות.