תעודה

אמו של הבמאי סילבן ביגלאייזן היא בת 95, אך בתוך ראשה היא עדיין בת עשרים - צוחקת, מעשנת, שרה ומנשקת. היא מרותקת למיטה, והוא מבלה לצדה שעות של קרבה, הנעות בין צלילות מוחלטת ודעתנית לבין רגעים של אובדן זיכרון, שבהם היא משתמשת בשפה אחרת: שפת הליטוף. סרט שופע הומור, שמחה ואופטימיות, גם כשהוא נוגע באפשרות הפרידה הקרובה. "אני תמיד נלחמת", אומרת האם. "תמיד יש משהו ששווה בעבורו להחזיק מעמד".

 

זוכה פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים 2015 ״הוטליין״ מתעד את העבודה היומיומית של העמותה ״מוקד לפליטים ולמהגרים״, ארגון זכויות אדם המסייע למבקשי מקלט ולמהגרי עבודה בכל הנוגע לכליאה ולמעמד.
הסרט עוקב אחר פעילי העמותה בעבודתם בקו החם, בביקורים במתקני הכליאה, בדיונים בוועדת הפנים של הכנסת, ובבתי המשפט וכו׳, מתוך כוונה לבחון כיצד ארגון של החברה האזרחית פועל בזירה הדמוקרטית.
״הוטליין״ מספק תמונה רחבה המאפשרת הבנה של סוגיית מהגרי העבודה ומבקשי המקלט בכללותה, ומעלה תובנות על הגירה ופליטות כסוגיות גלובאליות.

גיבור העל העברי" הוא סרט מסע לתוך עולם הקומיקס הישראלי שזכה במשך שנים להתעלמות. זהו גם מסע מפותל וסבוך הנוגע בדימוי של הגיבור והזהות הישראלית – מגיבור הקומיקס הישראלי הראשון "אורי מורי" שנוצר ב1936 על ידי אריה נבון ולאה גולדברג ועד הגיבורים המפורסמים של היום: הברווז של דודו גבע, בבא של שי צ'רקה, חמודי של דניאלה דקל לונדון.

סרט תיעודי חדש במלאת 125 שנה להולדת רחל המשוררת- מחזק את דמותה כמשוררת העברית הראשונה, שהצליחה לבטא את חיי הנפש של דור שלם בשפה שחיה ונושמת עד היום. דנה אולמרט, ענת וייסמן, אפרת מישורי, מוקי צור, אורי מילשטיין יהודית רביץ, קרני פוסטל ואחרים, ידברו, וישירו ויחד עם אנימציה ומכתבים לא מוכרים של רחל יציירו מחדש את דמותה יוצאת הדופן. 

 

 

הסרט מציג את עולמן של נשים שנפלו כנערות להרואין, זנות וחיי רחוב.
ילדיהן נלקחו מהן והן כלואות במעגל ההתמכרות על סף מוות.
דרך הסיטואציות הבמאית מוצאת תשובות לשאלותיה, בשל הקשר האישי שלה
כילדה שנלקחה כפעוטה מאם שהייתה נרקומנית זונה ונערה.
נירית אהרוני היא אמנית רב תחומית, היא בוגרת בית הספר לקולנוע קאמרה אובסקורה.
נירית נולדה בישראל אך את רוב ילדותה העבירה בניו יורק.
בת זונה הוא הסרט הראשון של נירית אהרוני . בסרט זה היא חולקת עם הקהל את הילדות האבודה שלה כילדה מאומצת כאשר האימא הביולוגית שלה הייתה זונה נרקומנית.

הסרט "פואטיקה של המוח" עוסק ביחסי הגומלין שבין הביוגרפי והביולוגי. מנקודת המוצא של כמה תצלומים מארכיונה האישי וכמה זכרונות והרהורים שתמונות אלה מעלות, יוצאת הבמאית למפגש עם חוקרי מוח. היא משחחת איתם על נושאים כמו זיכרון, נוירוני מראה, דו-לשוניות, קריאה, ריח וגם עקבות חוויה.

 

סרט נוסטלגי מרתק וכובש לב בעקבות סדרת ספרי "ילדי העולם", שיצרה הצלמת השוודית היהודייה אנה ריבקין-בריק וכתבה בעברית לאה גולדברג. מסע בלשי מפותל ולא ייאמן בעקבות גיבוריהם הנעלמים של הספרים הבלתי נשכחים: אלה-קרי הילדה מלפלנד, נוריקו-סאן הילדה מיפן, דירק הילד מהולנד והגיבורים הישראלים מהקיבוץ ומהמדבר. באמת היו ילדים כאלו? איפה הם היום?

 

הארי קלאוזנר היה בן 6 כאשר הוחבא מפני הנאצים לכמה שנים בעליית גג בכפר הולנדי. מחריץ צר ראה איך השכנים ממשיכים לחיות וגם איך מפציצי כוחות הברית תוקפים בגרמניה. הארי נשבע שיהיה טייס.
לא היה דבר רחוק ממנו מאשר המונח טייס כאשר עלה לארץ - נער שביר שלא ידע לקרוא ולכתוב; כמובן שהחברה הישראלית לא קיבלה אותו. אבל הארי ידע שגם כאן הוא חייב לשרוד: הוא ברא עצמו מחדש עם השם הצברי אריה עוז והפך לטייס בכיר בחיל האויר; אפילו לאשתו לא סיפר על מה שעבר. בקורס טייס הוא התחבר עם הנווט שעיה חרסית, שישן במיטה שלידו. השניים בילו מאות שעות באויר אך רק לאחרונה גילה אריה שגם שעיה, כמוהו, הוא ילד שואה שלא סיפר. והם לא היחידים: איז'ו בירן היה יתום שנדד ברחבי טרנסניסטריה לבדו, משה סער שרד באוקראינה בדרך נס. היום מסתבר שבזמן מלחמת קדש, מתוך 330 טייסים ונווטים, יותר מ-120 היו ניצולי שואה שהסתירו זהותם כדי להיות כמו כולם.
זהו סיפורם של 3 טייסים ונווט בני 80 היוצאים למסע בעקבות ילדותם האבודה, נערותם המושתקת וחיי הזוהר שלהם כטייסים, כדי לספר על מה שעברו אלה שבאו משם כדי להפוך ללב החלום הצברי כאן .

 

צילה פיראן גדלה עם שני הורים שברחו מפולין לפני המלחמה, ו-6 מיליון יהודים שאמה הקפידה לארח בסלון ביתם הקטן. אורחים אלו הפכו את ילדותה של צילה לשדה קרב שחיסל כמעט כל יכולת לשמוח. בבגרותה הפכה צילה למטפלת, שעוזרת לעצמה ולאחרים במגוון רחב של שיטות. לאחר שנים של טיפולים היא מגיעה לצומת דרכים שתשנה את חייה – היא מתחילה להעביר סדנאות טיפול לילדים של נאצים בגרמניה ופולין, ומגלה שמשא האשמה, הכעס והבושה שהם נושאים עימם דומה לשלה. דווקא במפגש הבלתי אפשרי הזה נוצר מכנה משותף חדש שעוזר לכל הצדדים להביט עמוק לתוך הפחדים שלהם. דווקא שם, צילה מגלה שהיא מצליחה להתקרב אל הדמות שממנה ברחה כל חייה – אמא.

 

עם הגיעו לגיל 50 יוצא הבמאי פיני שץ לחקור את האובססיה שלו, שהתחילה בגיל 13, ללהקת הרוק האמריקאית "ספארקס" (האחים רון וראסל מאאל). הוא עורך מסע בארבע יבשות ופוגש מעריצים ומעריצות מכל קצוות תבל, ביניהם מוסיקאים מפורסמים מהעולם (ביניהם המפיק של דיויד בואי טוני ויסקונטי, אגדת הפאנק ג'לו ביאפרה) ומהארץ (יזהר אשדות ויאיר ניצני) ושלל טיפוסים אקסצנטריים מניו יורק, רוטרדם, לונדון, ברלין ותל אביב. התוצאה היא קומדיה תיעודית מוסיקלית, שבמרכזה התמודדות עם ההזדקנות ועם תחושת האאוטסיידריות, הכרה בחשיבותה של המוסיקה בחיי היום-יום וניסיון להבין את סוד הקסם של הנון-קונפורמיזם.